מה אני רואה? האני החיצוני ותפיסת היופי

בשיעור זה נתמקד ב"אני החיצוני" וננסה להבין ממה מושפעת ההסתכלות שלנו על עצמנו, ואיזו תודעה אנו רוצות לאמץ ביחס לגוף שלנו.

הגוף הוא נושא שבנות מדברות עליו כל הזמן, וכמעט אף פעם לא ברצינות: בהשוואה, בביקורת ובצחוק. השיעור נותן לו מקום של כבוד, בלי להיכנס לפרטים אינטימיים ובלי שיח על משקל ומידות.

כל תלמידה מקבלת מראה קטנה, מתבוננת על עצמה מספר שניות ועונה על דף תצפית אישי: האם אני אוהבת את המראה שלי? האם המסר שעובר אליי הוא חיובי ומחזק, או מחליש?

מקרינים את הסרטון "את יותר יפה ממה שאת חושבת".

• ממה מושפעת ההרגשה שלנו מול המראה שלנו?
• מה לדעתכן גורם לנו לראות את עצמנו פחות יפות ממה שהסביבה רואה אותנו?
• מה יכול לסייע לנו להדהד בתוכנו אמירות חיוביות והרגשה טובה כלפי המראה שלנו?

מודל היופי שאליו אנו נחשפות היום, שלא בבחירתנו, יוצר לנו מודל שונה. חכמינו ז"ל אמרו: "אין אישה אלא ליופי". השאיפה ליופי והעיסוק בטיפוח מורים על נשיות בריאה וטבעית. הבעיה היא שלעיתים המושג "יופי" נתפס בצורה מעוותת.

תפיסת המושג "יופי" מושפעת מהסביבה. לדוגמה, בעבר דווקא נשים מלאות נחשבו ליפות, בריאות וחזקות. כיום התפיסות השתנו ונוצר מודל שונה של יופי. החשיפה בתקשורת ובמדיה למודלים מסוימים של יופי משפיעה על התפיסה שלנו. אך המודלים שאנו נחשפות אליהם הם אשליה: התמונות הסופיות שאנו רואות בדרך כלל אינן משקפות את המציאות האמיתית, הן מלאות בפילטרים ועוברות שינויים באמצעות עריכות ואפליקציות שונות.

עולמות המדיה והפרסום מאדירים מאוד את הגוף ואת המראה ומשווקים לנו, לעיתים באופן לא מודע, שהם העיקר והמרכז. אך האמת היא שהגוף הוא כלי לאור הנשמה. מעבר למראה החיצוני יש בכל אחת עולם שלם של תכונות, מחשבות ויכולות. עולמה הפנימי של כל אחת מהווה את היופי הפנימי שלה, שמקרין בסופו של דבר על המראה החיצוני. התפקיד שלנו להגביר את הערך של הפנימיות, ומתוך כך להעריך את הגוף על כך שהוא מאפשר לה להתבטא ולהתגלות דרך הדיבור, ההתנהגות וכדומה.

• אישה במהלך החיים שלה עוברת שינויים רבים בגוף שלה, בעקבות שינויים הורמונליים, הריונות, לידות ועוד. בכל שלב הגוף מתאים את עצמו לאותו שלב, ואנחנו צריכות להתבונן על הפלא הזה בקבלה ובהודיה על היכולת של הגוף לתפקד בהתאם למצבו.
• לעיתים אנו מסתכלות על פרט מסוים במראה שלנו שפחות מוצא חן בעינינו, ודרכו מתבוננות על עצמנו. כדאי לזכור שבסוף התמונה השלמה רחבה הרבה יותר, ופרט קטן כזה או אחר אינו משמעותי כל כך.
• בעידן שלנו נשים רבות עסוקות בלהשוות את עצמן למראה של נשים אחרות. השוואה כזו היא הרסנית ופוגעת, ולא מאפשרת לראות את הטוב שבי.

דף התצפית האישי מול המראה (מתחילת השיעור) נשאר אצל כל בת. בסיום היא מוסיפה בו שורה אחת: מה אני רוצה לראות כשאני מסתכלת במראה מחר בבוקר. (הצעה לתוספת, לשיקולך.)

המורה מפזרת בכיתה מדבקות או כרטיסים עם משפטים שנותנים כוח ומכוונים להסתכלות אמיתית ומשמחת על עצמנו. כל אחת בוחרת לעצמה משפט שיאיר לה את האור הפנימי שלה, ומדביקה או כותבת אותו על המראה.

משוב אנונימי בשתי שאלות על פתק: מה היה לי קל לשמוע היום, ומה היה לי קשה. התשובות מכוונות את המורה לשיעור הבא. (הצעה לתוספת, לשיקולך.)